“הייתי האדם היחיד במטוס”

מההלם הראשוני של הסגרים, דרך החשיבה מחוץ לקופסה, ועד הטיסה לטורקיה ברגע שיצאה מהרשימה האדומה: רייצ’ל הורביץ מספרת על ימי הקורונה

היא הייתה בטיסה הראשונה לטורקיה מייד לאחר שהוגדרה ככתומה, פתחה חנות בשטח של 300 מטרים מייד כשהתחיל הסגר, והרגישה על בשרה מה פשר המילים ‘ואמונתך בלילות’. רייצ’ל הורביץ, יצרנית ובעלת הרשת
H Rachel – ביגוד יוקרתי לבנים, בנות, נערות ונשים –  ספרת על אתגרים ואמונה בשנה וחצי האחרונות. “רשת החנויות שלנו מציבה רף חדש בעולם האופנה של המשפחה החרדית. יש לנו סניפים בירושלים, בבני ברק ובבית שמש, שכל אחד מהם משתרע על פני 300 מטרים. מה שמאפיין את החנויות שלנו זו חוויית קנייה שאין דומה לה. היא מתבטאת בגודל המרווח של החנויות, בנראות היוקרתית שלהן, באיכות השירות של המוכרות שעוברות הכשרות ייעודיות ובמסכים הגדולים שתלויים בחנויות ומציגים את הקולקציה במלואה. כל אלה הופכים את H Rachel למותג של המגזר. בחנויות קיימות מחלקה של שבת וחג ומחלקת אירועים. גלריה שלמה של עיצובים חדשניים לילדות, נערות ונשים, כשחלק נכבד ממנה הוא בגדי אירועים תואמים לאם ולבת בגזרות מותאמות”.

מה עבר על H Rachel בימי הקורונה?

“לפני למעלה משנה וחצי, בערב פסח תש”פ, פתחנו חנות חדשה בבני ברק. החנות הגדולה משתרעת על שטח של 300 מטרים, ולהכין אותה לפתיחה זו עבודה מאומצת וממושכת. הכנו הכל והתארגנו לגמרי, ואז הגיע ה’בום’ הגדול בדמות הסגר ההרמטי של הגל הראשון. ההשקה החגיגית נעצרה פתאום, ונאלצנו לסגור גם את החנויות האחרות.
“ברגע הראשון היינו בהלם, אבל מייד לאחר מכן התעשתנו ופתחנו חפ”ק בבית. אלו היו זמנים של סגר מוחלט, ולא הייתה שום אפשרות קנייה בחנויות. חשבנו מחוץ לקופסה והעברנו את כל הקולקציה לקטלוגים.
העבודה לא הייתה פשוטה: רצינו להגיע לכלל הלקוחות, גם לכאלה שאין להן גישה לוואטסאפ או למחשב. ערכנו שיחות אישיות ללקוחות, ענינו לטלפונים מסביב לשעון, ניהלנו תכתובות מייל מפורטות עם כל לקוחה שהתעניינה. בחסדי שמים, כבר שנה וחצי לפני הקורונה בנינו אתר מושקע, והוא היה אחת הפלטפורמות המעולות שלנו להמשך מתן שירות זמין ומקצועי. מה שהיה לנו חשוב הוא לתת ללקוחות את ההרגשה שלא נעלמנו לשום מקום; H Rachel פה, בטלפונים, במיילים ובאתר, והשירות הוא אותו שירות רק בכלים אחרים.

“הגל הראשון התחיל לדעוך, ואנחנו יכולנו סוף סוף לפתוח שוב את החנויות, אבל הסגר השני הגיע מהר מאוד. גם אז, לא התייאשנו. למרות הקורונה העולם כמנהגו נהג. כלות התחתנו, שמחות נערכו, ואנשים היו זקוקים לנו. עברנו לשירות P.I.V שבו קבענו עם לקוחות תורים לפי שעות, וחיכינו להן בסניפים לשירות פרטני.

בתקופה ההיא היה אסור לפתוח את החנויות, אבל היה מותר לשרת לקוחות באופן פרטי. זה לא היה פשוט, אבל לרגע אחד לא נשברנו. במשך כל השנים ידעתי לדקלם פסוקים על אמונה, וכשהגיעה הקורונה הבנתי מה פירושו של הפסוק “להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות”. בבקרים, כשהכל שמח ומואר לנו, קל להלל ולשבח את הקב”ה. אבל האמונה האמיתית מתגלה דווקא בלילות, כשחשוך וקשה. שעת ניסיון היא הזמן שבוחן את האמונה שלנו, וכמה אנחנו יודעים שהכל מושגח ושמימי.

מהי אמונה בשבילך?

הבנו שכשמגיע גל גדול, כדאי להוריד את הראש. להבין שכרגע זה רצון השם, ולא יעזור שום דבר כנגדו. הקב”ה החליט שתהיה קורונה, יהיו סגרים והמציאות תשתנה לחלוטין. מה שנשאר לנו זה להתפלל, להאמין, ולדעת שהגל הזה עוד יעבור בעזרת השם.

“והניסיון היה שם, נוכח ובועט. הרגשנו שחזית המלחמה בפן הכלכלי של הקורונה עברה לבעלי העסקים. שכירים רבים חתמו אבטלה או המשיכו לקבל משכורת כרגיל, אבל לנו העצמאים אף אחד לא דאג. אני אישית הייתי פעמיים בכנסת וניסיתי להסביר ולבקש, אבל אף אחד לא הקשיב או ניסה לעזור. רק השם היה איתנו, תמך והרים אותנו מעל למים.
“ככלות הכל, ראינו סייעתא דשמיא גדולה. יצאנו מהקורונה עם הרבה אמונה, עם עסק חזק יותר ורשת משגשגת. מה שגרם לנו להתקדם ולהתפתח היה הקשר הרציף שדאגנו לשמור עם הלקוחות. הקליינטים הרגישו שאנחנו משפחה אחת גדולה, והם שמרו לנו אמונים והצביעו ברגליים. אחרי שנרגענו משיאה של הקורונה, בערב ראש השנה הנוכחי פתחנו סניף ענק בבית שמש, וממש לאחרונה כיבדו אותנו לפתוח תערוכת אופנה יוקרתית בדובאי.
“אבל הקורונה עוד לא מאחורינו. טורקיה הייתה מדינה אדומה במשך ארבעה חודשים ארוכים, וכל הייצור שלנו שם נעשה בשלט רחוק. זה היה קשה ומורכב, וחיכינו בקוצר רוח לשינוי בהגבלות. לפני כמה שבועות, כשסוף
סוף היה אפשר לטוס שוב לטורקיה, הייתי אני בטיסה הראשונה – האדם היחיד במטוס… בשתים עשרה בלילה פקע תוקף ההגבלה, וב-40:12 כבר ישבתי במטוס בדרך לטורקיה, לפקח מקרוב על הייצור.

“מה למדנו מהקורונה? הבנו שכשמגיע גל גדול, כדאי להוריד את הראש. להבין שכרגע זה רצון השם, ולא יעזור שום דבר כנגדו. הקב”ה החליט שתהיה קורונה, יהיו סגרים והמציאות תשתנה לחלוטין. מה שנשאר לנו זה להתפלל, להאמין, ולדעת שהגל הזה עוד יעבור בעזרת השם. לנסות לעשות את כל מה שאנחנו יכולים מתוך הכרה במגבלות שלנו כבני אדם”.